משל הבן האובד שזה עתה סיפר ישוע אמור היה להדגיש בפני קהל מאזיניו — מוכסים,‏ סופרים ופרושים — שאלוהים מוכן לסלוח לחוטאים המתחרטים על חטאיהם (‏לוקס ט״ו:‏1–7,‏ 11‏)‏.‏ כעת פונה ישוע לתלמידיו.‏ הוא מספר משל אחר,‏ הפעם על איש עשיר אשר שומע שמנהל משק ביתו,‏ או סוכן הבית שלו,‏ לא נהג כיאות.‏

לדברי ישוע,‏ סוכן הבית הואשם בניהול בלתי תקין של נכסי אדונו,‏ ולכן האדון מודיע לו שהוא מתכוון לפטר אותו.‏ ”‏מה אעשה?‏”‏ תוהה הסוכן,‏ ”‏הרי אדוני לוקח ממני את מִשְׂרת הסוכן.‏ אינני חזק מספיק לחפור,‏ ולקבץ נדבות אני מתבייש”‏.‏ כדי להתכונן לבאות,‏ הוא מסיק:‏ ”‏אני יודע מה אעשה כדי שאנשים יקבלו אותי לבתיהם לאחר שאפוטר ממשרתי”‏.‏ הוא מייד קורא אליו את בעלי החוב של אדונו ושואל כל אחד מהם:‏ ”‏כמה אתה חייב לאדוני?‏”‏ (‏לוקס ט״ז:‏3–5‏)‏.‏

הראשון משיב:‏ ”‏מאה בת שמן זית”‏,‏ כלומר כ־200,‏2 ליטר שמן זית.‏ ייתכן שלבעל החוב היה מטע זיתים גדול או שהוא סחר בשמן.‏ הסוכן אומר לו:‏ ”‏קח בחזרה את שטר החוב שלך,‏ שב וכתוב מהר חמישים [‏100,‏1 ליטר]‏”‏ (‏לוקס ט״ז:‏6‏)‏.‏

הסוכן שואל בעל חוב אחר:‏ ”‏ואתה,‏ כמה אתה חייב?‏”‏ והוא משיב לו:‏ ”‏מאה כור חיטה”‏,‏ כלומר כ־000,‏22 ליטר חיטה.‏ הסוכן אומר לו:‏ ”‏קח בחזרה את שטר החוב שלך וכתוב שמונים”‏.‏ כך הוא מפחית את החוב ב־20 אחוז (‏לוקס ט״ז:‏7‏)‏.‏

הסוכן עדיין אחראי על ענייניו הכספיים של אדונו,‏ ולכן במובן מסוים עדיין יש בסמכותו להפחית את חובותיהם של בעלי החוב.‏ כך סוכן הבית רוכש לעצמו ידידים שאולי ייטיבו עמו אחרי שיפוטר מעבודתו.‏

בשלב מסוים נודע לאדון על מה שקרה.‏ אומנם מעשי הסוכן גרמו לו להפסדים,‏ אך הוא מתרשם ממנו ומשבח אותו ”‏על אף אי־יושרו”‏,‏ שכן ”‏נהג בפיקחות”‏.‏ ישוע מוסיף:‏ ”‏אנשי הסדר העולמי הזה פיקחים יותר מבני האור ביחסיהם עם בני דורם”‏ (‏לוקס ט״ז:‏8‏)‏.‏

ישוע אינו מצדיק את שיטות הפעולה של סוכן הבית והוא גם אינו מעודד ערמומיות בעסקים.‏ אם כן,‏ מה הוא רוצה ללמד?‏ הוא אומר לתלמידים:‏ ”‏רכשו לכם ידידים באמצעות ממון העוולה,‏ כדי שכאשר יכלה הם יקבלו אתכם למשכנות עולם”‏ (‏לוקס ט״ז:‏9‏)‏.‏ כן,‏ טמון בדבריו לקח לגבי ראיית הנולד וגילוי פיקחות.‏ משרתי אלוהים,‏ ”‏בני האור”‏,‏ צריכים להשתמש בנכסיהם החומריים בחוכמה,‏ תוך מחשבה על עתידם הנצחי.‏

אך ורק יהוה אלוהים ובנו יכולים לקבל מישהו אל מלכות השמיים או אל גן העדן הארצי תחת מלכות זו.‏ עלינו לעשות כל מאמץ לטפח ידידות אתם על־ידי כך שננצל את הממון או הנכסים החומריים העומדים לרשותנו כדי לתמוך בענייני המלכות.‏ כך יובטח עתידנו הנצחי כאשר זהב,‏ כסף ונכסים חומריים אחרים יכלו או יאבדו מערכם.‏

ישוע מוסיף ואומר שמי שמשתמשים נאמנה בממון או בדברים החומריים שברשותם יהיו נאמנים בדאגה לעניינים חשובים יותר.‏ ”‏לכן”‏,‏ מציין ישוע,‏ ”‏אם אינכם נאמנים באשר לממון העוולה,‏ מי יפקיד בידיכם את הדבר האמיתי [‏כגון ענייני המלכות]‏?‏”‏ (‏לוקס ט״ז:‏11‏)‏.‏

ישוע מראה לתלמידיו שיידרש מהם הרבה כדי להתקבל אל ”‏משכנות עולם”‏.‏ אי־אפשר להיות משרת אמיתי של אלוהים ובמקביל לכך להיות עבד לממון העוולה או לנכסים חומריים.‏ ישוע מסכם:‏ ”‏משרת אינו יכול להיות עבד של שני אדונים,‏ שכן או ישנא את האחד ויאהב את השני או יהיה מסור לאחד ויבוז לשני.‏ אינכם יכולים להיות עבדים לאלוהים ולממון”‏ (‏לוקס ט״ז:‏9,‏ 13‏)‏.‏