פרק א׳
”אף־על־פי שמת, הוא עדיין מדבר”
1. מה חסם בפני משפחתם של אדם וחוה את הכניסה לגן עדן, ובמה חפץ הבל בכל מאודו?
הבל הביט בכבשיו שרעו להם בשלווה בצלע ההר. ייתכן שאז נשא עיניו והביט באור הקלוש המנצנץ במרחק. הוא ידע שיש שם חרב לוהטת המסתובבת ללא הפסקה וחוסמת את הכניסה לגן עדן. בעבר חיו הוריו בגן עדן, אבל כעת הכניסה אליו הייתה אסורה עליהם ועל ילדיהם. דמיין לעצמך את רוח בין הערביים פורעת את שיערו של הבל בשעה שהוא מביט השמיימה וחושב על בוראו. האם ניתן יהיה אי פעם לאחות את הקרע בין אלוהים לבני האדם? הבל חפץ בכך בכל מאודו.
2–4. באיזה מובן מדבר אלינו הבל כיום?
2 הבל מדבר אליך כיום. האם אתה שומע אותו? אולי תאמר שזה בלתי אפשרי. הרי הבל, בנו השני של אדם, מת לפני זמן רב. שרידיו נרקבו ואבדו בעפר לפני כ־000,6 שנה. המקרא מלמד שהמתים ”אינם יודעים מאומה” (קהלת ט׳:5, 10). יתר על כן, אף מילה של הבל אינה מתועדת במקרא. אם כן, כיצד הוא יכול לדבר אלינו?
3 בהשראת אלוהים אמר השליח פאולוס על אודות הבל: ”אף־על־פי שמת, הוא עדיין מדבר”. (קרא עברים י״א:4.) כיצד הוא עושה כן? על־ידי אמונה. הבל היה האדם הראשון שפיתח תכונה נעלה זו. הוא הפגין אמונה כה עזה, עד כי דוגמתו היא דוגמה חיה המהווה עבורנו מופת לחיקוי. אם נלמד מאמונתו ונשתדל לחקותה, יוכל סיפורו לדבר אלינו בצורה מציאותית ויעילה ביותר.
4 מה נוכל אפוא ללמוד מהבל ומאמונתו אף שמסופר עליו כה מעט במקרא? הבה נראה.
הוא גדל בעת ’היווסד העולם’
5. למה התכוון ישוע כאשר קשר בין הבל לבין ’ייסוּד העולם’? (ראה גם הערת שוליים.)
5 הבל נולד בשחר ימי האנושות. מאוחר יותר קשר ישוע בין הבל לבין ’ייסוּד העולם’. (קרא לוקס י״א:50, 51.) באומרו ”עולם” התכוון ישוע ככל הנראה לבני אדם הראויים להיפדות מן החטא. אומנם הבל היה האדם הרביעי שחי עלי אדמות, אך דומה שהוא היה הראשון שנחשב בעיני אלוהים כמי שראוי להיפדות מן החטא. * אין ספק שהבל לא גדל בסביבה שהשפיעה עליו בצורה חיובית.
6. איזה מין אנשים היו הוריו של הבל?
6 אף שהעולם היה בראשיתו ריחפה עננה של קדרות מעל המשפחה האנושית. הוריו של הבל, אדם וחוה, היו מן הסתם אנשים יפים ונמרצים. אך הם עשו טעות חמורה, והם ידעו זאת. פעם הם היו מושלמים והייתה להם התוחלת לחיות לנצח, אבל הם מרדו ביהוה אלוהים וגורשו ממשכנם הגן עדני. הם הציבו את רצונותיהם מעל לכל דבר אחר — אפילו מעל צורכי ילדיהם — ובעקבות זאת איבדו את השלמות ואת חיי הנצח (בר׳ ב׳:15 עד ג׳:24).
7, 8. מה אמרה חוה לאחר שנולד קין, ועל מה אולי חשבה כשאמרה זאת?
7 אדם וחוה סולקו מגן עדן ונוכחו שהחיים בחוץ קשים. אולם כאשר נולד בנם הראשון הם קראו לו קין, כלומר ”זה אשר נקנה [נוצר]”, וחוה הכריזה: ”קניתי איש את יהוה”, כלומר יצרתי איש בעזרת יהוה. ייתכן שבאומרה זאת חשבה על הבטחתו של יהוה בגן עדן, לפיה ייוולד מאישה מסוימת ’זרע’ אשר יום אחד ישמיד את היצור המרושע שהדיח אותה ואת אדם הראשון מדרך הישר (בר׳ ג׳:15; ד׳:1). האם סברה שהיא האישה בנבואה ושקין הוא ה’זרע’ המובטח?
8 אם כך חשבה, אזי טעות גדולה הייתה בידה. יתרה מזו, אם היא ואדם הראשון החדירו רעיונות אלה לראשו של קין כבר בילדותו, הם ללא ספק רק העצימו את גאוותו של אדם לא־מושלם זה. כעבור זמן מה ילדה חוה בן נוסף, אך איננו מוצאים במקרא הצהרות שאפתניות דומות לגביו. הוריו העניקו לו את השם הבל, שפירושו אולי ”שווא” או ”אוויר הנפלט מן הפה בעת נשימה” (בר׳ ד׳:2). האם הבחירה בשם זה העידה שלהוריו היו ציפיות נמוכות יותר מהבל ושהם תלו בו פחות תקוות מאשר בקין? נוכל רק להעלות השערות בנידון.
9. מה יכולים ההורים בימינו ללמוד מהורינו הראשונים?
9 ההורים בימינו יכולים ללמוד רבות מהורינו הראשונים. האם בדבריכם או במעשיכם תטפחו בלב ילדיכם גאווה, שאפתנות ונטיות אנוכיות? או האם תלמדו אותם לאהוב את יהוה אלוהים ולרצות בידידותו? למרבה הצער, זוג ההורים הראשון לא מילא את תפקידו. אולם עדיין נותרה תקווה לצאצאיהם.
כיצד פיתח הבל אמונה?
10, 11. באילו מלאכות עסקו קין והבל, ואיזו תכונה פיתח הבל?
10 סביר להניח שאדם הראשון לימד את בניו בצעירותם מלאכות שהיו הכרחיות לכלכלת המשפחה. קין היה לעובד אדמה, והבל היה לרועה צאן.
11 אולם הבל עשה דבר חשוב בהרבה. במשך השנים הוא פיתח אמונה — התכונה היפה שעליה כתב פאולוס. חשוב על כך! לא היה בסביבתו שום אדם שהיה יכול לשמש לו מודל לחיקוי. אם כן, כיצד פיתח אמונה ביהוה אלוהים? תן דעתך לשלושה עוגנים שעליהם ככל הנראה התבססה אמונתו של הבל.
12, 13. כיצד ההתבוננות בפלאי הבריאה של יהוה סייעה להבל לחזק את אמונתו?
12 פלאי הבריאה של יהוה. אמת, יהוה קילל את האדמה וגרם לה להצמיח קוצים ודרדרים שהקשו על עיבודה. אך היא עדיין סיפקה שפע מזון שכלכל את משפחתו של הבל. כמו כן, לא רבצה שום קללה על בעלי החיים, לרבות הציפורים והדגים, ולא על ההרים, האגמים, הנהרות והימים, וגם לא על השמיים, העננים, השמש, הירח והכוכבים. בכל עבר הבחין הבל בראיות לאהבתו, לחוכמתו ולטובו הרבים לאין שיעור של יהוה אלוהים, בורא הכול. (קרא רומים א׳:20.) הוא הרהר בהערכה בדברים הללו, והרהורים אלה ללא ספק חיזקו את אמונתו.
13 הבל ודאי חשב על דברים רוחניים. דמיין לעצמך את הבל רועה את צאנו. חייו של רועה צאן היו כרוכים בהליכה מרובה. הוא הוליך את בעלי החיים העדינים דרך הרים, גאיות ונהרות וחיפש ללא ליאות אחר שדות מרעה ירוקים, מקווי מים משובחים ומקומות מנוחה בטוחים. מכל החיות שברא אלוהים דומה כי הכבשים הן התלותיות ביותר, הזקוקות מטבע ברייתן להדרכתו ולהגנתו של האדם. האם הבין הבל שגם הוא זקוק להדרכה, להגנה ולטיפול מצד מישהו חכם וחזק פי כמה מכל אדם? אין ספק שהוא ביטא מחשבות רבות כאלו בתפילותיו, ובזכות כך הלכה אמונתו והתחזקה.
14, 15. איזה חומר למחשבה סיפקו הבטחות יהוה להבל?
14 הבטחות יהוה. אדם וחוה ודאי סיפרו לבניהם על האירועים בגן עדן שהובילו לגירושם. מכאן שלהבל היה חומר רב למחשבה.
15 יהוה אמר שהאדמה תקולל, והבל ראה את הקוצים והדרדרים שהעידו על התגשמות מילים אלו. עוד אמר יהוה שחוה תסבול כאבים כשתהרה ותלד ילדים. אין ספק שכאשר נולדו אחיו ואחיותיו של הבל, הוא ראה שגם מילים אלו התגשמו. יהוה חזה מראש שיהיה לחוה צורך בלתי מאוזן באהבתו ובתשומת לבו של בעלה, ושהוא ימשול בה. הבל היה עד למציאות עגומה זו. בכל דבר ודבר נוכח הבל שניתן לסמוך לגמרי על מילתו של יהוה. מכאן שהיו לו סיבות מוצקות להאמין בהבטחת אלוהים בדבר ה’זרע’ או הצאצא אשר יתקן ביום מן הימים את הנזק שהחל בגן עדן (בר׳ ג׳:15–19).
16, 17. מה יכול היה הבל ללמוד מהכרובים שהציב יהוה בכניסה לגן עדן?
16 משרתי יהוה. בסביבת הבל לא היו דמויות מופת מקרב המשפחה האנושית, אבל בני האדם לא היו אז היצורים התבוניים היחידים על פני האדמה. כאשר גורשו אדם וחוה מגן עדן, חסם יהוה בפניהם ובפני צאצאיהם את הכניסה לגן. יהוה הציב בכניסה כרובים — מלאכים רמי מעלה — ואת החרב הלוהטת המתהפכת (קרא בראשית ג׳:24).
17 דמיין לעצמך מה חש הבל כשהתבונן בכרובים אלה כילד. אין ספק שהגוף הגשמי שלבשו הקרין עוצמה אדירה. ו”החרב” שלהטה והסתובבה בלי הרף הייתה גם היא מעוררת יראה. האם במשך השנים ראה הבל את הכרובים משתעממים ונוטשים את משמרתם? לא. יום ולילה, שנה אחר שנה, עשור אחר עשור, ניצבו על עומדם אותם יצורים תבוניים ורבי־עוצמה. כך למד הבל שליהוה אלוהים יש משרתים ישרים ונאמנים. כרובים אלה הפגינו נאמנות וצייתנות ליהוה, תכונות שהבל לא מצא במשפחתו. דוגמתם של אותם מלאכים ודאי חיזקה את אמונתו.
18. איזה בסיס איתן יש לנו כיום לבניית אמונה?
18 ככל שהרהר הבל בכל מה שגילה יהוה על עצמו על־ידי פלאי הבריאה, על־ידי הבטחותיו ועל־ידי דוגמתם של משרתיו מקרב המלאכים, הלכה אמונתו והתחזקה. דוגמתו אכן מדברת אלינו כיום. במיוחד הצעירים בימינו יכולים להתעודד מן הידיעה שביכולתם לפתח אמונה אמיתית ביהוה אלוהים בלי תלות בהתנהגות בני משפחתם. תודות לנפלאות הבריאה ובהתחשב בכך שהמקרא עומד לרשותנו בשלמותו, ולאור העובדה שישנם אנשי אמונה רבים המציבים דוגמה ומופת, יש לנו כיום בסיס איתן לבניית אמונה.
מדוע היה קורבנו של הבל טוב יותר?
19. איזו עובדה חשובה הבין הבל עם הזמן?
19 עם התחזקות אמונתו ביהוה, רצה הבל למצוא דרך לבטא את אמונתו במעשים. אולם מה יכול אדם בשר ודם לתת לבורא היקום? כמובן, אלוהים אינו זקוק למתנות או לסיוע מבני האדם. עם הזמן הבין הבל עובדה חשובה: אם ייתן ליהוה — מתוך המניע הנכון — את המיטב שברשותו, אביו האוהב שבשמיים יהיה מרוצה מכך.
20, 21. אילו מנחות הקריבו קין והבל ליהוה, וכיצד הוא הגיב?
20 הבל החליט להקריב כמה כבשים מצאנו. הוא בחר ממיטב כבשיו, מבכורות צאנו, ואת מה שנראו בעיניו הנתחים המובחרים ביותר. גם קין רצה בברכתו ובחסדו של אלוהים והכין מנחה מיבוליו. אבל מניעיו לא היו כשל הבל. ההבדל נתברר כאשר הגישו שני האחים את מנחותיהם.
21 ייתכן ששני בניו של אדם הקריבו באש את מנחותיהם על גבי מזבחות, אולי לעיני הכרובים שהיו באותה עת נציגיו היחידים של יהוה עלי אדמות. ויהוה הגיב! אנו קוראים: ”וַיִּשַׁע יהוה אל הבל ואל מנחתו” (בר׳ ד׳:4). המקרא אינו מספר כיצד הביע אלוהים את שביעות רצונו מהמנחה.
22, 23. מדוע העדיף יהוה את מנחתו של הבל?
22 מדוע העדיף אלוהים את מנחתו של הבל? האם בשל סוג המנחה שבחר? הבל הקריב יצור חי ונושם ושפך את דמו יקר הערך, את דם חייו. האם הבין הבל מה רב ערכו של קורבן כזה? מאות שנים אחרי ימי הבל השתמש אלוהים בהקרבת שה תמים כסמל להקרבת בנו המושלם, ”שה אלוהים”, אשר דמו הנקי עתיד היה להישפך (יוח׳ א׳:29; שמ׳ י״ב:5–7). אולם מושג זה ודאי נעלם ברובו מידיעתו או מבינתו של הבל.
23 על דבר אחד אין עוררין: הבל הקריב מהמיטב שהיה ברשותו. יהוה היה מרוצה הן מהמנחה והן ממקריבהּ, מפני שהבל פעל מתוך אהבה ליהוה ומתוך אמונה אמיתית בו.
24. (א) מניין לנו שמנחתו של קין לא הייתה פסולה כשלעצמה? (ב) במה דומה קין לרבים כיום?
24 אך לא כך היה לגבי קין. ”אל קין ואל מנחתו לא שעה” יהוה (בר׳ ד׳:5). מנחתו של קין לא הייתה פסולה כשלעצמה, שהרי לימים התירה תורת אלוהים להקריב מפרי האדמה (וי׳ ו׳:7, 8). אבל המקרא מציין ש”מעשיו [של קין] היו רעים”. (קרא יוחנן א׳. ג׳:12.) בדומה לרבים כיום, הוא סבר ככל הנראה שדי בגילוי מסירות לאלוהים כלפי חוץ. עד מהרה העידו מעשיו על חוסר אמונה אמיתית ביהוה ועל היעדר אהבה כלפיו.
25, 26. איזו אזהרה נתן יהוה לקין, אך מה עשה קין?
25 כאשר נוכח קין כי לא זכה בחסדו של יהוה, האם ביקש ללמוד מדוגמתו של הבל? לא. הוא התמלא שנאה כלפי אחיו. יהוה ראה מה מתחולל בקרבו של קין וניסה בסבלנות לדבר אל לבו. הוא הזהיר אותו שדרכו תובילוֹ לחטא חמור וציין שאם ישנה את דרכו, ירוֹמם (בר׳ ד׳:6, 7).
26 קין התעלם מאזהרת אלוהים. הוא הזמין את אחיו הצעיר, שבטח בו, ללכת עמו לשדה ושם תקף ורצח אותו (בר׳ ד׳:8). אפשר לומר שהבל היה הקורבן הראשון לרדיפות על רקע דתי והראשון שמת על מזבח אמונתו. הוא אומנם מת, אך בזאת לא תם סיפורו.
27. (א) מדוע אנו סמוכים ובטוחים שהבל יקום לתחייה? (ב) מה עלינו לעשות כדי שנזכה לפגוש את הבל בעתיד?
27 במובן סמלי צעק דמו של הבל אל יהוה אלוהים לנקמה, או לצדק. ואלוהים דאג לכך שהצדק ייעשה והעניש את קין המרושע על פשעו (בר׳ ד׳:9–12). חשוב מכך, סיפור אמונתו של הבל מדבר אלינו היום. חייו של הבל — שאורכם היה אולי כמאה שנה — היו קצרים יחסית לתקופתו, אך הוא ניצל את שנותיו בדרך הטובה ביותר. הוא מת בידיעה שאביו השמימי יהוה אוהב אותו ושבע רצון ממנו (עב׳ י״א:4). לכן אנו סמוכים ובטוחים שהוא שמור בזיכרונו הבלתי מוגבל של יהוה ושהוא יקום לתחייה בגן עדן עלי אדמות (יוח׳ ה׳:28, 29). האם תפגוש אותו שם? אתה תזכה לכך אם תהיה נחוש להקשיב להבל, המדבר אלינו כיום, ולחקות את אמונתו המופתית.
^ המילים ’ייסוּד העולם’ בשפת המקור מקפלות בתוכן את הרעיון של הטלת זרע ומרמזות על הולדה, ולכן הן קשורות לצאצאים הראשונים של אדם הראשון. אולם מדוע קשר ישוע את הבל ל’ייסוד העולם’ ולא את קין, שהיה הצאצא הראשון? החלטותיו של קין ומעשיו היו בגדר מרד זדוני ביהוה אלוהים. בדומה להוריו, נראה כי קין לא יזכה לקום לתחייה ולהיפדות מן החטא.