חלק 6
איוב נוצר את תומתו
השטן מערער בפני אלוהים על נאמנותו של איוב, אך איוב נשאר נאמן ליהוה
האם האדם יוכל להישאר נאמן לאלוהים אם ייבחן עד קצה גבול יכולתו ואם נראה שהצייתנות אינה מביאה כל תועלת חומרית? שאלה זו הועלתה — וגם זכתה למענה — במקרה של איש בשם איוב.
בשעה שבני ישראל היו עדיין במצרים, איוב, קרוב משפחה של אברהם, התגורר באזור הנמצא כיום בחצי האי עֲרָב. באחד הימים התכנסו מלאכי השמיים לפני אלוהים, וגם השטן המרדן בא בתוכם. לנגד כל באי האסיפה השמימית הביע יהוה אמון בעבדו הנאמן איוב. יהוה אף אמר שאין עוד איש תומה כדוגמת איוב. השטן, לעומת זאת, טען שאיוב משרת את אלוהים רק משום שאלוהים בירך אותו והגן עליו. אם יילקח ממנו כל מה שברשותו, הצהיר השטן, יקלל איוב את אלוהים.
אלוהים התיר לשטן לקחת מאיוב תחילה את עושרו ואת ילדיו ואחר כך גם את בריאותו. איוב לא היה מודע למעורבותו של השטן במה שהתרחש, ולא יכול היה להבין מדוע מרשה אלוהים שכל הצרות הללו יפקדו אותו. בכל זאת, איוב לא פנה עורף לאלוהים.
שלושה שהתיימרו להיות חבריו של איוב באו לבקרו. בסדרת נאומים הממלאים עמודים רבים בספר איוב, הם ניסו לשכנע את איוב בטיעון השגוי שאלוהים מעניש אותו על חטאים נסתרים. הם אפילו טענו שאלוהים אינו שבע רצון ממשרתיו ושאין לו אמון בהם. איוב דחה את נימוקיהם המוטעים. הוא הצהיר נחרצות על נחישותו לנצור את תומתו עד מוות!
יחד עם זאת, איוב שגה בכך שהתרכז יתר על המידה בחיפוש צידוקים עבור עצמו. איש צעיר יותר, אליהוא, שהקשיב לחילופי הדברים, נשא אז את דברו. אליהוא הוכיח את איוב על שלא הביא בחשבון את העובדה שהצדקת ריבונותו של יהוה אלוהים חשובה בהרבה מהצדקת אדם כלשהו. אליהוא גם גער קשות בידידי השווא של איוב.
אז דיבר יהוה אלוהים אל איוב ותיקן את גישתו. הוא הצביע בפניו על רבים מפלאי הבריאה והעביר לו שיעור בקטנות האדם בהשוואה לגדולת אלוהים. איוב קיבל בענווה את התיקון מאלוהים. כאל ”רחום וחנון” השיב יהוה לאיוב את בריאותו, העניק לו פי שניים מעושרו הקודם ובירך אותו בעשרה ילדים (יעקב ה’:11). איוב שמר נאמנות ליהוה בניסיון קשה, ובזאת השיב תשובה ניצחת לטענתו של השטן, לפיה בני אדם לא יישארו נאמנים לאלוהים בשעת מבחן.
(מבוסס על ספר איוב)
