הידעת?
הידעת?
מהי ”תולעת השני” המוזכרת פעמים רבות בספר שמות?
▪ לפי הכתוב במקרא, היריעות שכיסו את הדפנות ואת השער של המשכן, שהיה המרכז הפולחני של עם ישראל הקדום, היו עשויות חוטי ”תכלת וארגמן ותולעת שני ושש מָשְזָר” (שמות כ״ו:1; ל״ח:18). גם ’בגדי הקודש’ של הכוהנים היו צריכים להיות עשויים מצבע ”תולעת שני” (שמות כ״ח:1–6).
הצבע ”תולעת שני”, הקרוי גם כרמיל, היה צבע אדום בוהק שהופק מגופן של כנימות ממשפחת הכרמילים. חרקים חסרי כנפיים אלו חיים על אחד ממיני עצי האלון (Quercus coccifera) שמקורו במזרח התיכון ובאגן הים התיכון. צבע השני נמצא בביצים שנושאות הכנימות בגופן. במצב זה דומות הכנימות לגרגרי יער בערך בגודל של אפונה, והן צמודות לעלים ולענפים הקטנים של עץ האלון. לאחר שמלקטים את הכנימות ביד ומועכים אותן, נסחט מגופן צבע השני. צבע זה מסיס במים ומתאים לצביעת בדים. ההיסטוריון הרומי פליניוס הזקן הזכיר את צבע השני ומנה אותו בין הצבעים שנחשבו ליוקרתיים ביותר בימיו.
מי מבין כותבי כתבי־הקודש המשיחיים נכח בחג השבועות שנת 33 לספירה?
▪ נראה כי שישה מתוך שמונת הגברים שכתבו את כתבי־הקודש המשיחיים נכחו באותו מעמד.
לפי הכתוב בספר מעשי השליחים הורה ישוע לתלמידיו: ”אל תעזבו את ירושלים, כי אם חכו לקיום הבטחת האב” (מעשי השליחים א׳:4). אותו ספר מצביע על כך שמתי, יוחנן ופטרוס — שלימים כתבו חלקים מכתבי־הקודש המשיחיים — צייתו להוראה זו והתאספו ”יחדיו” עם תלמידים אחרים. גם אֶחיו למחצה של ישוע היו שם (מעשי השליחים א׳:12–14; ב׳:1–4). שניים מהם, יעקב ויהודה, כתבו מאוחר יותר את שני ספרי המקרא הנושאים את שמם (מתי י״ג:55; יעקב א׳:1; יהודה 1).
בספר הבשורה שלו מספר מרקוס על בחור שברח בליל מעצרו של ישוע. נראה כי הוא דיבר על עצמו, כיוון שכל שאר התלמידים נטשו את ישוע עוד קודם לכן (מרקוס י״ד:50–52). מכאן שמרקוס היה ככל הנראה בין התלמידים הראשונים, וסביר להניח שנכח באותו חג שבועות.
שני הכותבים הנותרים של כתבי־הקודש המשיחיים שכתבו בהשראת אלוהים היו פאולוס ולוקס. בחג השבועות שנת 33 לספירה פאולוס עדיין לא היה אחד מתלמידי ישוע (גלטים א׳:17, 18). נראה שגם לוקס לא היה בין הנוכחים שם, מאחר שהוא לא כלל את עצמו בין ’עדי הראייה’ לשירותו של ישוע (לוקס א׳:1–3).
[תמונה בעמוד 9]
כנימות ששימשו להכנת הצבע
[שלמי תודה]
(www.sdc.org.uk) Courtesy of SDC Colour Experience
[תמונה בעמוד 9]
פטרוס נואם בחג השבועות שנת 33 לספירה
