לאחר שאלוהים ברא את אדם וחוה,‏ הוא הכריז עליהם כבעל ואישה.‏ הוא כונן את מוסד הנישואין כדי ליצור קשר מיוחד בין גבר לאישה,‏ שיהווה את הבסיס להקמת התא המשפחתי (‏בראשית א׳:‏27,‏ 28;‏ ב׳:‏18‏)‏.‏

 אלוהים רוצה שזוגות נשואים יהיו מאושרים (‏משלי ה׳:‏18‏)‏.‏ באמצעות המקרא הוא מספק הדרכה ועקרונות לנישואין מוצלחים.‏

במאמר זה:‏

•  אילו סטנדרטים קבע אלוהים בנושא הנישואין?‏

•  מה אומר המקרא על פירוד וגירושין?‏

•  האם צריך לרשום את הנישואין כחוק כדי שיהיו תקפים בעיני אלוהים?‏

•  אילו תפקידים הטיל אלוהים על הבעל ועל האישה?‏

•  האם אלוהים דורש כיום מזוגות נשואים להביא ילדים לעולם?‏

•  איך המקרא יכול לשפר את חיי הנישואין שלי?‏

•  פסוקים בנושא הנישואין

 למן ההתחלה יצר אלוהים את הנישואין כקשר המאחד גבר אחד ואישה אחת (‏בראשית ב׳:‏24‏)‏.‏ פוליגמיה‏,‏ הומוסקסואליות או מגורים משותפים ללא נישואין אינם רצויים בעיני אלוהים (‏קורינתים א׳.‏ ו׳:‏9;‏ תסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏3‏)‏.‏ ישוע לימד את תלמידיו ליישם את הסטנדרט המקורי שקבע אלוהים בנושא הנישואין (‏מרקוס י׳:‏6–8‏)‏.‏

 בעיני אלוהים,‏ הנישואין הם קשר תמידי.‏ כשגבר ואישה מתחתנים הם נודרים להיות נאמנים זה לזה ולהישאר יחד עד שהמוות יפריד ביניהם.‏ אלוהים מצפה מהם לקיים את ההבטחה הזאת (‏מרקוס י׳:‏9‏)‏.‏

 לעיתים מתעוררות נסיבות שמאלצות את בני הזוג להיות רחוקים זה מזה לזמן מה,‏ למשל אם אחד מהם צריך לנסוע כדי לטפל במקרה חירום משפחתי.‏ אך המקרא אינו מעודד את בני הזוג להיפרד בעקבות בעיות בזוגיות,‏ אלא להתאמץ כדי לפתור יחד את בעיותיהם (‏קורינתים א׳.‏ ז׳:‏10‏)‏.‏

 לפי המקרא,‏ הסיבה הלגיטימית היחידה לגירושין היא ניאוף (‏מתי י״ט:‏9‏)‏.‏ לכן אם זוג נשוי מחליט להיפרד או להתגרש מכל סיבה אחרת,‏ מבחינת המקרא אף אחד מהם אינו חופשי לצאת עם מישהו אחר או להתחתן מחדש (‏מתי ה׳:‏32;‏ קורינתים א׳.‏ ז׳:‏11‏)‏.‏

 אלוהים מצפה ממשרתיו להינשא כחוק (‏טיטוס ג׳:‏1‏)‏.‏ כשבני זוג רושמים את נישואיהם כחוק,‏ במקומות שבהם הדבר אפשרי,‏ הם מראים שהם מכבדים גם את רשויות השלטון וגם את הסטנדרט שקבע אלוהים,‏ לפיו קשר הנישואין הוא מחויבות תמידית.‏ a

•   תפקידים משותפים.‏ הבעל והאישה צריכים לנהוג זה בזה באהבה ובכבוד (‏אפסים ה׳:‏33‏)‏.‏ כל אחד מהם צריך למלא את צרכיו המיניים של האחר באהבה,‏ ולהימנע מכל צורה של בגידה (‏קורינתים א׳.‏ ז׳:‏3;‏ עברים י״ג:‏4‏)‏.‏ אם יש להם ילדים,‏ האחריות לגדל אותם מוטלת על שניהם (‏משלי ו׳:‏20‏)‏.‏

   המקרא אינו מפרט כיצד בני הזוג צריכים לאזן בין עבודה ובין מטלות הבית.‏ הם יכולים להחליט יחד מה הכי מתאים עבורם.‏

•   תפקיד הבעל.‏ לפי המקרא,‏ ”‏הבעל הוא ראש האישה”‏ (‏אפסים ה׳:‏23‏)‏.‏ הכוונה היא שמתפקידו להדריך את המשפחה ולהחליט החלטות שיהיו לטובת אשתו וילדיו.‏

   עליו לדאוג לצרכים הגופניים,‏ הרגשיים והרוחניים שלהם (‏טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏8‏)‏.‏ הוא צריך לקבל החלטות תוך שיתוף פעולה הדוק עם אשתו והתחשבות בדעותיה וברגשותיה.‏ כך הוא יראה שהוא מעריך אותה ואת היכולות שלה (‏משלי ל״א:‏11,‏ 28‏)‏.‏ המקרא מלמד שהבעל צריך למלא את תפקידיו במשפחה בצורה אוהבת (‏קולוסים ג׳:‏19‏)‏.‏

•   תפקיד האישה.‏ המקרא אומר ש”‏על האישה לרחוש כבוד עמוק לבעלה”‏ (‏אפסים ה׳:‏33‏)‏.‏ אלוהים נהנה לראות נשים שמגלות כבוד כלפי התפקיד שהוא העניק לבעליהן במשפחה.‏

   התפקיד שייעד אלוהים לאישה הוא לעזור לבעלה לקבל החלטות טובות ולתמוך בו כראש המשפחה (‏בראשית ב׳:‏18‏)‏.‏ המקרא מדבר בשבחה של אישה הממלאת היטב את תפקידה החשוב בנישואין (‏משלי ל״א:‏10‏)‏.‏

 לא.‏ בעבר אלוהים ציווה על חלק ממשרתיו להביא ילדים לעולם (‏בראשית א׳:‏28;‏ ט׳:‏1‏)‏.‏ אך צו זה אינו חל על המשיחיים.‏ ישוע לא ציווה על תלמידיו להוליד ילדים,‏ ואף אחד משליחיו הראשונים לא הורה לזוגות נשואים לעשות זאת.‏ כיום כל זוג נשוי יכול לקבל החלטה אישית בנושא.‏

 במקרא יש עקרונות שיכולים לעזור לזוגות להתחיל את נישואיהם בדרך הטובה ביותר.‏ ההדרכה שבמקרא יכולה גם לעזור לזוגות נשואים להימנע מבעיות ולהתגבר על קשיים.‏

 עקרונות המקרא יכולים לעזור לזוגות נשואים.‏.‏.‏

•   לגלות אהבה אמיתית אחד כלפי השני (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏4–7;‏ קולוסים ג׳:‏14‏)‏.‏

•   להתגבר על ההבדלים ביניהם (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏24‏)‏.‏

•   ללמוד להקשיב (‏יעקב א׳:‏19‏)‏.‏

•   להתייחס זה לזה בכבוד (‏רומים י״ב:‏10‏)‏.‏

•   לסלוח (‏פטרוס א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏

•   להיות נאמנים (‏מרקוס י׳:‏9‏)‏.‏

•   לגלות סבלנות (‏אפסים ד׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

•   להיות צוות אמיתי (‏קהלת ד׳:‏9‏)‏.‏

•   לחזק את תחושת המחויבות ביניהם (‏שיר השירים ח׳:‏7‏)‏.‏