עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

מנקודת המבט המקראית

ניאוף

ניאוף

חרף העובדה שרבים מדברים בשבחה של נאמנות בנישואין, תופעת הניאוף ממשיכה לזרוע הרס וכאב במשפחות רבות.‏

מהו ניאוף?‏

מה אומרים אנשים?‏

בתרבויות מסוימות יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין אינם נחשבים לדבר פסול, במיוחד אם מדובר בבעל. כמו כן, יש שאינם רואים בנישואין קשר תמידי.‏

מה אומר המקרא?‏

ברוב המקרים כוונת המילה ”ניאוף” במקרא היא קיום יחסי מין מרצון בין אדם נשוי — גבר או אישה — לבין מישהו שהוא אינו בן זוגו לנישואין (‏איוב כ”ד:15;‏ משלי ל’:20‏). ניאוף הוא מעשה מתועב בעיני אלוהים. בישראל הקדומה מעשה זה גרר אחריו עונש מוות (‏ויקרא י”ח:20,‏ 22,‏ 29‏). ישוע לימד את תלמידיו שאל להם לנאוף (‏מתי ה’:27, 28;‏ לוקס י”ח:18–20‏).‏

מדוע חשוב לדעת את התשובה?‏

הנואף מפר את הנדר החשוב שנדר לבן זוגו ביום נישואיהם. זאת ועוד, ניאוף הוא ’חטא לאלוהים’ (‏בראשית ל”ט:7–9‏). מעשה ניאוף עלול להפריד באכזריות בין ילדים להורים. יתר על כן, המקרא מזהיר: ”את הנואפים ישפוט אלוהים” (‏עברים י”ג:4‏).‏

‏”יהיו הנישואין מכובדים אצל הכול ותהיה מיטת הנישואין ללא טומאה” ‏(‏עברים י”ג:4‏).‏

האם ניאוף שם קץ לקשר הנישואין?‏

מה אומר המקרא?‏

המקרא מקנה לאדם נשוי את האפשרות לשים קץ לנישואיו אם הצד השני אשם באי־מוסריות מינית (‏מתי י”ט:9‏). מכאן שבמקרה של ניאוף הצד החף מאשמה יכול להחליט אם להישאר עם בן הזוג הלא־נאמן או להתגרש ממנו. זוהי החלטה אישית (‏גלטים ו’:5‏).‏

יחד עם זאת, חשוב לזכור שבעיני אלוהים נישואין הם קשר קדוש שנועד להימשך לכל החיים (‏קורינתים א’. ז’:39‏). אלוהים שונא גירושין על בסיס סיבות פעוטות כמו אי־שביעות רצון מבן הזוג. לפיכך אין להקל ראש בהחלטות הנוגעות לגירושין (‏מלאכי ב’:16;‏ מתי י”ט:3–6‏).‏

‏”אני אומר לכם שכל המגרש את אשתו שלא על דבר זנות, מעמיד אותה בסכנת ניאוף” ‏(‏מתי ה’:32‏).‏

האם ניאוף הוא חטא בל יסולח?‏

מה אומר המקרא?‏

לא. במקרא נאמר שאלוהים נוהג ברחמים כלפי מי שמתחרטים על חטאיהם, לרבות ניאוף, ושבים מדרכם הרעה (‏מעשי השליחים ג’:19;‏ גלטים ה’:19–21‏). למעשה, במקרא מוזכרים גברים ונשים שחדלו לבצע מעשי ניאוף ובהמשך הפכו לידידי אלוהים (‏קורינתים א’. ו’:9–11‏).‏

אלוהים הראה את רחמיו גם במקרה של דוד המלך. דוד נאף עם אשתו של אחד מחייליו (‏שמואל ב’. י”א:2–4‏). המקרא מציין בבירור, ”וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני” אלוהים (‏שמואל ב’. י”א:27‏). לאחר שקיבל דוד תוכחה, הוא התחרט על מעשיו ואלוהים סלח לו. אך בכל זאת הוא נאלץ להתמודד עם ההשלכות המרות של מעשיו (‏שמואל ב’. י”ב:13, 14‏). לימים כתב המלך החכם שלמה שאדם ”נואף... [הוא] חסר לב” (‏משלי ו’:32‏).‏

מה ניתן לעשות?‏

אם ביצעת מעשה ניאוף, עליך לבקש מחילה מאלוהים ומבן הזוג (‏תהלים נ”א:3–7‏). למד לשנוא ניאוף כפי שאלוהים שונא זאת (‏תהלים צ”ז:10‏). היה נחוש להתרחק מפורנוגרפיה ולהימנע מפנטזיות מיניות, מפלרטוט או מכל דבר העלול לגרום לך לפתח עניין מיני במישהו שהוא אינו בן הזוג שלך (‏מתי ה’:27, 28;‏ יעקב א’:14, 15‏).‏

אם אתה הצד הנבגד, היה סמוך ובטוח שאלוהים מבין ללבך (‏מלאכי ב’:13, 14‏). בקש ממנו לנחם אותך, לשכך את כאבך ולהעניק לך הדרכה. בתגובה לכך ”הוא יכלכלך”, כלומר יתמוך בך (‏תהלים נ”ה:23‏). אם החלטת לסלוח לצד השני ולא לשים קץ לנישואיך, יהיה על שניכם לעשות מאמצים רבים לשקם את הקשר שלכם (‏אפסים ד’:32‏).‏

לאחר שהתחרט דוד על הניאוף שביצע, אמר לו נתן הנביא: ”יהוה העביר חטאתך” ‏(‏שמואל ב’. י”ב:13‏).‏