המבול היה מאורע אמיתי.‏ אלוהים הביא את המבול כדי להשמיד את הרשעים אך ציווה על נוח לבנות תיבה כדי להציל את האנשים הטובים ואת החיות (‏בראשית ו׳:‏11–20‏)‏.‏ אנחנו יכולים להיות בטוחים שהמבול אכן התרחש מפני שהוא מתועד בספר המקרא,‏ אשר ”‏נכתב בהשראת אלוהים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏

•  אמת או אגדה?‏

•  מדוע התרחש המבול?‏

•  האם אנשים ידעו שהמבול עמד לבוא?‏

•  כיצד נראתה תיבת נוח?‏

•  כמה זמן לקח לנוח לבנות את התיבה?‏

•  סיפורים,‏ מיתוסים ואגדות על המבול

 לפי המקרא נוח היה אדם אמיתי והמבול היה מאורע אמיתי,‏ ולא אגדה או מיתוס.‏

•   כותבי המקרא האמינו שנוח היה אדם אמיתי.‏ לדוגמה,‏ כותבי המקרא עזרא ולוקס היו היסטוריונים משכילים שכללו את נוח בשושלת היוחסין של עם ישראל (‏דברי הימים א׳.‏ א׳:‏4;‏ לוקס ג׳:‏36‏)‏.‏ בספרי הבשורה של מתי ולוקס מתועדים דבריו של ישוע לגבי נוח והמבול (‏מתי כ״ד:‏37–39;‏ לוקס י״ז:‏26,‏ 27‏)‏.‏

   בנוסף,‏ הנביא יחזקאל והשליח פאולוס הזכירו את נוח כדוגמה לאמונה וצדקה (‏יחזקאל י״ד:‏14,‏ 20;‏ עברים י״א:‏7‏)‏.‏ האם זה הגיוני שכותבים אלה היו מציינים דמות אגדית כדוגמה לחיקוי?‏ ללא ספק נוח ונאמנים אחרים מימי קדם מהווים דוגמה לחיקוי מפני שהיו אנשים אמיתיים (‏עברים י״ב:‏1;‏ יעקב ה׳:‏17‏)‏.‏

•   המקרא מספק פרטים מדויקים על המבול.‏ התיאור המקראי על המבול לא מתחיל במילים ”‏לפני הרבה הרבה שנים”‏,‏ כפי שמתחילות אגדות.‏ להיפך,‏ המקרא מציין את השנה,‏ החודש והיום של האירועים הקשורים למבול (‏בראשית ז׳:‏11;‏ ח׳:‏4,‏ 13,‏ 14‏)‏.‏ הוא גם מספק את הממדים של התיבה שנוח בנה (‏בראשית ו׳:‏15‏)‏.‏ הפרטים הללו מראים שהמקרא מציג את המבול כעובדה ולא כאגדה.‏

 על־פי המקרא,‏ לפני המבול ”‏רעת האדם”‏ הייתה רבה (‏בראשית ו׳:‏5‏)‏.‏ הכתוב מוסיף ש”‏תישחת הארץ לפני האלוהים”‏ מפני שהיא הייתה מלאה באלימות ובאי־מוסריות מינית (‏בראשית ו׳:‏11;‏ יהודה 6,‏ 7‏)‏.‏

 המקרא אומר שרבות מהבעיות האלו נגרמו על־ידי מלאכים מרושעים שעזבו את השמיים כדי לקיים יחסים עם נשים.‏ לאותם מלאכים היו צאצאים בשם נפילים‏,‏ אשר עשו שמות באנושות (‏בראשית ו׳:‏1,‏ 2,‏ 4‏)‏.‏ אלוהים החליט לטהר את הארץ מרשעים ולהעניק לאנשים טובים התחלה חדשה (‏בראשית ו׳:‏6,‏ 7,‏ 17‏)‏.‏

 כן.‏ אלוהים אמר לנוח מה עומד לקרות והדריך אותו לבנות תיבה כדי להציל את משפחתו ואת החיות (‏בראשית ו׳:‏13,‏ 14;‏ ז׳:‏1–4‏)‏.‏ נוח הזהיר את האנשים מפני ההשמדה הקרבה,‏ אך הם התעלמו מאזהרותיו (‏פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏5‏)‏.‏ המקרא אומר שהם ”‏לא שמו לב עד שבא המבול וסחף את כולם”‏ (‏מתי כ״ד:‏37–39‏)‏.‏

 התיבה הייתה מעין קופסה גדולה בצורת מלבן שאורכה היה כ־133 מטר,‏ רוחבה כ־22 מטר וגובהה כ־13 מטר.‏ a התיבה הייתה עשויה מעצי גופר והייתה מכוסה בזפת מבפנים ומבחוץ.‏ היו לה שלוש קומות,‏ או מפלסים,‏ ומספר תאים.‏ הותקנו דלת בצד התיבה ומעין חלון מסביב לחלקה העליון.‏ ככל הנראה היה לתיבה גג משופע קלות במרכזו כדי לאפשר ניקוז של מים (‏בראשית ו׳:‏14–16‏)‏.‏

 המקרא אינו מספר כמה זמן ארכה בניית התיבה,‏ אך נראה שנוח הקדיש לכך כמה עשורים.‏ נוח היה לפחות בן 500 כאשר נולד בנו הבכור,‏ והוא היה בן 600 כאשר התרחש המבול.‏ b (‏בראשית ה׳:‏32;‏ ז׳:‏6‏)‏.‏

 כאשר אלוהים אמר לנוח לבנות את התיבה,‏ שלושת בניו כבר הספיקו לגדול ולהתחתן.‏ אולי נדרשו לכך 50 או 60 שנה (‏בראשית ו׳:‏14,‏ 18‏)‏.‏ לכן הגיוני להסיק שבניית התיבה ארכה 40 או 50 שנה.‏