דניאל,‏ אחת מעדי־יהוה בדרום אפריקה,‏ מצאה תיק שאחד הלקוחות שכח בבית קפה.‏ בתוך התיק היה ארנק עם כסף וכרטיסי אשראי.‏ דניאל הייתה נחושה להחזיר את התיק לבעליו,‏ וחיפשה אחר כתובת או מספר טלפון אך מצאה רק שם של מישהו.‏ היא ניסתה ליצור קשר עם האדם באמצעות הבנק שלו אך לא הצליחה.‏ מבלי לומר נואש,‏ היא התקשרה למספר טלפון שהופיע על מרשם רופא שמצאה בתוך התיק.‏ הפקידה שענתה לשיחה הסכימה לתת את מספר הטלפון של דניאל לאותו אדם.‏

 האדם היה מופתע לקבל שיחת טלפון ממשרד הרופא שלו,‏ שבה הודיעו לו שדניאל מצאה את התיק שלו ומעוניינת להחזיר לו אותו.‏ כשהגיע לאסוף את התיק,‏ דניאל ואביה קיבלו אותו בברכה.‏ הם ניצלו את ההזדמנות כדי לספר לו מדוע הקדישו מאמצים כה רבים על מנת למצוא אותו.‏ הם הסבירו שבתור עדי־יהוה,‏ הם משתדלים לחיות בהתאם לעקרונות המקרא.‏ וזו הסיבה שהם תמיד משתדלים לנהוג ביושר (‏עברים י״ג:‏18‏)‏.‏

 כמה שעות לאחר מכן אותו אדם שלח הודעה לדניאל ולאביה,‏ והודה להם שוב על שהחזירו לו את התיק ואת הארנק.‏ הוא כתב:‏ ”‏אני מעריך מאוד את נחישותכם לאתר אותי.‏ שמחתי לפגוש אתכם ואת המשפחה שלכם ותמיד אזכור אתכם לטובה על עצם היותכם כה לבביים וידידותיים.‏ כאות הערכה,‏ אשמח לתרום לכם.‏ אני יודע שאתם מקריבים מעצמכם על מנת לשרת את אלוהים.‏ מעשיכם הם עדות למי שאתם,‏ וזה ניכר ביושר ובהגינות של דניאל.‏ אני רוצה להודות לכם שוב,‏ ומי ייתן ואלוהים יברך את שירותכם”‏.‏

 כמה חודשים לאחר מכן אביה של דניאל דיבר שוב עם האדם,‏ שסיפר לו מה קרה זמן קצר קודם לכן כאשר מצא תיק שאבד.‏ כשעשה קניות,‏ הוא מצא תיק על הרצפה.‏ כשמצא את האישה שהתיק היה שייך לה והחזיר אותו,‏ הוא הסביר מה הניע אותו לעשות כן.‏ לאחרונה מישהו היה ישר ונהג עימו באופן דומה.‏ הוא אמר:‏ ”‏מעשה קטן אחד של יושר ואדיבות מוביל למעשה נוסף,‏ וכך החיים הופכים לטובים יותר עבור כולם בחברה”‏.‏