עברים 6‏:1‏-20

  • חתרו אל הבגרות ‏(‏1–3‏)‏

  • הנסוגים מוקיעים מחדש את הבן ‏(‏4–8‏)‏

  • חזקו את ביטחונכם בתקוותכם ‏(‏9–12‏)‏

  • הבטחת אלוהים תתקיים בוודאות ‏(‏13–20‏)‏

    • הבטחת אלוהים ושבועתו אינן ניתנות לשינוי ‏(‏17,‏ 18‏)‏

ו  לָכֵן מִשֶּׁהִתְקַדַּמְנוּ מֵעֵבֶר לַתּוֹרָה הַבְּסִיסִית+ עַל אוֹדוֹת הַמָּשִׁיחַ,‏ הָבָה נַחְתֹּר קָדִימָה אֶל הַבַּגְרוּת+ וְאַל נָשׁוּב לְהַנִּיחַ אֶת הַיְּסוֹדוֹת,‏ כְּלוֹמַר,‏ חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה מִמַּעֲשִׂים מֵתִים וֶאֱמוּנָה בֶּאֱלֹהִים,‏  הַהוֹרָאָה בִּדְבַר הַטְּבִילוֹת,‏ סְמִיכַת הַיָּדַיִם,‏+ תְּחִיַּת הַמֵּתִים+ וְהַמִּשְׁפָּט הַנִּצְחִי.‏  וְאֶת זֹאת נַעֲשֶׂה אִם יַרְשֶׁה אֱלֹהִים.‏  הֵן בַּאֲשֶׁר לְאֵלֶּה שֶׁבֶּעָבָר הוּאֲרוּ+ וְטָעֲמוּ מִמַּתְּנַת הַחִנָּם הַשְּׁמֵימִית וְנִתַּן לָהֶם חֶלְקָם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ  וְטָעֲמוּ מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב שֶׁל אֱלֹהִים וּמִכּוֹחוֹת הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי* הֶעָתִיד לָבוֹא,‏  אַךְ נָסוֹגוּ+ — בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְעוֹרֵר אוֹתָם מֵחָדָשׁ לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה;‏ שֶׁכֵּן הֵם עַצְמָם מוֹקִיעִים מֵחָדָשׁ אֶת בֶּן אֱלֹהִים וּמַצִּיגִים אוֹתוֹ לְחֶרְפָּה.‏+  הֲרֵי הָאֲדָמָה זוֹכָה לִבְרָכָה מֵאֵת אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר הִיא שׁוֹתָה אֶת הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד עָלֶיהָ פְּעָמִים רַבּוֹת וּמְנִיבָה צְמָחִים מוֹעִילִים לְמִי שֶׁעֲבוּרָם הִיא מְעֻבֶּדֶת.‏  אַךְ אִם הִיא מַצְמִיחָה קוֹצִים וְדַרְדָּרִים,‏ לֹא רְצוּיָה הִיא וּקְרוֹבָה לִהְיוֹת מְקֻלֶּלֶת,‏ וְסוֹפָהּ לְהִשָּׂרֵף.‏  אֲבָל אָנוּ בְּטוּחִים,‏ אֲהוּבַי,‏ שֶׁמַּצַּבְכֶם טוֹב יוֹתֵר,‏ מַצָּב הַמּוֹבִיל לִישׁוּעָה,‏ אַף שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים כָּךְ.‏ 10  הֲרֵי אֱלֹהִים אֵינוֹ נוֹהֵג בְּחֹסֶר צֶדֶק וְאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אֶת פָּעָלְכֶם וְאֶת הָאַהֲבָה שֶׁהֶרְאֵיתֶם לְמַעַן שְׁמוֹ,‏+ בְּכָךְ שֶׁשֵּׁרַתֶּם אֶת הַקְּדוֹשִׁים וְעוֹדְכֶם מְשָׁרְתִים אוֹתָם.‏ 11  אַךְ רְצוֹנֵנוּ הָעַז הוּא שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יְגַלֶּה אֶת אוֹתָהּ שַׁקְדָנוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּטָּחוֹן מָלֵא בַּתִּקְוָה+ עַד הַסּוֹף,‏+ 12  עַל מְנַת שֶׁלֹּא תִּהְיוּ עֲצֵלִים+ אֶלָּא תְּחַקּוּ אֶת דֻּגְמָתָם שֶׁל אֵלֶּה אֲשֶׁר עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְסַבְלָנוּת יוֹרְשִׁים אֶת הַהַבְטָחוֹת.‏ 13  הֲרֵי כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם אֶת הַבְטָחָתוֹ הוּא נִשְׁבַּע בּוֹ עַצְמוֹ,‏ מִפְּנֵי שֶׁאֵין מִישֶׁהוּ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אֲשֶׁר בּוֹ יָכוֹל הָיָה לְהִשָּׁבַע.‏+ 14  הוּא אָמַר:‏ ”‏לְלֹא סָפֵק אֲבָרֵךְ אוֹתְךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ”‏.‏+ 15  וּלְאַחַר שֶׁחִכָּה בְּסַבְלָנוּת זָכָה אַבְרָהָם לְהַבְטָחָה זוֹ.‏ 16  הֵן בְּנֵי אָדָם נִשְׁבָּעִים בְּמִישֶׁהוּ גָּדוֹל מֵהֶם וּשְׁבוּעָתָם שָׂמָה קֵץ לְכָל וִכּוּחַ,‏ שֶׁכֵּן הִיא עֲרֻבָּה חֻקִּית עֲבוּרָם.‏+ 17  בְּאוֹתוֹ אֹפֶן,‏ כַּאֲשֶׁר הֶחְלִיט אֱלֹהִים לְהַבְהִיר עוֹד יוֹתֵר לְיוֹרְשֵׁי הַהַבְטָחָה+ שֶׁמַּטְּרָתוֹ* אֵינָהּ נִתֶּנֶת לְשִׁנּוּי,‏ נָתַן לְכָךְ תֹּקֶף* בִּשְׁבוּעָה,‏ 18  כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי שְׁנֵי דְּבָרִים בִּלְתִּי מִשְׁתַּנִּים,‏ אֲשֶׁר בָּהֶם אֱלֹהִים אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁקֵּר,‏+ אָנוּ שֶׁנִּמְלַטְנוּ אֶל הַמַּחֲסֶה נִזְכֶּה לְעִידוּד רַב הַמְּסַיֵּעַ לָנוּ לֶאֱחֹז בְּחָזְקָה בַּתִּקְוָה הָעֲרוּכָה לְפָנֵינוּ.‏ 19  תִּקְוָה+ זוֹ הִיא כְּעֹגֶן בָּטוּחַ וְיַצִּיב לְנַפְשֵׁנוּ,‏* וְהִיא נִכְנֶסֶת מִבַּעַד לַפָּרֹכֶת,‏+ 20  אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו נִכְנַס יֵשׁוּעַ+ בַּעֲדֵנוּ כְּחָלוּץ וְהָיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל לְעוֹלָם כְּדֻגְמַת מַלְכִּי־צֶדֶק.‏+

הערות שוליים

או ”‏העידן”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏שעצתו”‏.‏
או ”‏התערב”‏.‏ מילולית,‏ ”‏תִּוֵּךְ”‏.‏
או ”‏לחיינו”‏.‏