ישעיהו 49‏:1‏-26

  • שליחותו של עבד יהוה ‏(‏1–12‏)‏

    • אור אומות ‏(‏6‏)‏

  • נחמה לישראל ‏(‏13–26‏)‏

מט  הַקְשִׁיבוּ לִי,‏ אִיִּים,‏וְשִׂימוּ לֵב,‏ לְאֻמִּים רְחוֹקִים.‏+ יְהֹוָה קָרָא לִי טֶרֶם לֵדָתִי.‏*+ בִּהְיוֹתִי בְּרֶחֶם אִמִּי הִזְכִּיר הוּא אֶת שְׁמִי.‏   הוּא עָשָׂה אֶת פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה;‏בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאַנִי.‏+ עָשָׂה אוֹתִי לְחֵץ מְלֻטָּשׁ;‏בְּאַשְׁפַּת חִצָּיו הִסְתִּירַנִי.‏   אָמַר לִי:‏ ”‏עַבְדִּי אַתָּה,‏ יִשְׂרָאֵל,‏+אֲשֶׁר בְּךָ אַרְאֶה אֶת תִּפְאַרְתִּי”‏.‏+   אַךְ אֲנִי אָמַרְתִּי:‏ ”‏יָגַעְתִּי לָרִיק.‏ כִּלִּיתִי אֶת כּוֹחִי עֲבוּר תֹּהוּ,‏* לַשָּׁוְא.‏ אַךְ אָכֵן מִשְׁפָּטִי הוּא עִם יְהֹוָה,‏*וּשְׂכָרִי* עִם אֱלֹהַי”‏.‏+   וְכָעֵת יְהֹוָה,‏ אֲשֶׁר יָצַר אוֹתִי מִן הָרֶחֶם לִהְיוֹת לוֹ לְעֶבֶד,‏אָמַר שֶׁעָלַי לְהָשִׁיב אֶת יַעֲקֹב אֵלָיו,‏לְמַעַן יֵאָסֵף אֵלָיו יִשְׂרָאֵל.‏+ אֲכֻבַּד בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏וֶאֱלֹהַי יִהְיֶה עֻזִּי.‏   וְהוּא אָמַר:‏ ”‏אֵין דַּי בְּכָךְ שֶׁאַתָּה עַבְדִּיכְּדֵי לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹבוּלְהָשִׁיב אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר נִשְׁמְרוּ מִקֶּרֶב יִשְׂרָאֵל.‏ גַּם נָתַתִּי אוֹתְךָ לִהְיוֹת אוֹר אֻמּוֹת,‏+כְּדֵי שֶׁתַּגִּיעַ יְשׁוּעָתִי עַד קְצוֹת הָאָרֶץ”‏.‏+  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל,‏ קְדוֹשׁוֹ,‏+ לָזֶה אֲשֶׁר מְבֻזֶּה,‏*+ לַמְּתֹעָב בְּעֵינֵי הָאֻמָּה,‏ לְעֶבֶד מוֹשְׁלִים:‏ ‏”‏מְלָכִים יִרְאוּ וְיָקוּמוּוְשָׂרִים יִשְׁתַּחֲווּלְמַעַן יְהֹוָה,‏ אֲשֶׁר נֶאֱמָן הוּא,‏+קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל,‏ אֲשֶׁר בָּחַר אוֹתְךָ”‏.‏+   כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”‏בְּעֵת רָצוֹן* עֲנִיתִיךָ,‏+וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ;‏+הוֹסַפְתִּי לִנְצֹר אוֹתְךָ כְּדֵי לְתִתְּךָ לִבְרִית לָעָם,‏+לְשַׁקֵּם אֶת הָאָרֶץ,‏לְהַנְחִיל לָהֶם אֶת נַחֲלוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹמֵמוֹת,‏+   לוֹמַר לָאֲסִירִים,‏ ’‏צְאוּ!‏’‏+ וּלְאֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ,‏+ ’‏הִגָּלוּ!‏’‏ לְצַד הַדְּרָכִים הֵם יִרְעוּ,‏לְאֹרֶךְ כָּל הַנְּתִיבִים הַשְּׁחוּקִים* יִהְיוּ מְקוֹמוֹת הַמִּרְעֶה שֶׁלָּהֶם.‏ 10  הֵם לֹא יִרְעֲבוּ וְלֹא יִצְמְאוּ,‏+וְלֹא יַכֵּם הַחֹם הַיּוֹקֵד אוֹ הַשֶּׁמֶשׁ.‏+ כִּי מְרַחֲמָם יוֹבִילֵם,‏+וּלְיַד מַבּוּעֵי מַיִם יַדְרִיכֵם.‏+ 11  אֶהֱפֹךְ אֶת כָּל הָרַי לְדֶרֶךְ,‏וּדְרָכַי הָרָאשִׁיּוֹת יוּרְמוּ.‏+ 12  הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק בָּאִים,‏+וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִמַּעֲרָב,‏וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים”‏.‏+ 13  הָרִיעוּ בְּשִׂמְחָה,‏ שָׁמַיִם,‏ וְגִילִי,‏ אֶרֶץ.‏+ יַעַלְזוּ הֶהָרִים בִּתְרוּעַת שִׂמְחָה.‏+ כִּי נִחֵם יְהֹוָה אֶת עַמּוֹ,‏+וּמְרַחֵם הוּא עַל סוֹבְלָיו.‏+ 14  אַךְ צִיּוֹן הוֹסִיפָה לוֹמַר:‏ ‏”‏יְהֹוָה עָזַב אוֹתִי,‏+ וִיהֹוָה שָׁכַח אוֹתִי”‏.‏+ 15  הֲתוּכַל אִשָּׁה לִשְׁכֹּחַ אֶת יַלְדָּהּ הַיּוֹנֵקאוֹ לֹא לְרַחֵם עַל בֶּן בִּטְנָהּ?‏ גַּם אִם נָשִׁים אֵלֶּה יִשְׁכְּחוּ,‏ אָנוֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.‏+ 16  הֵן עַל כַּפַּי חָקַקְתִּי אוֹתָךְ.‏ חוֹמוֹתַיִךְ תָּמִיד לְנֶגְדִּי.‏ 17  בָּנַיִךְ מְמַהֲרִים לַחְזֹר.‏ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֲרָסוּךְ וְהֶחְרִיבוּךְ יֵצְאוּ מִמֵּךְ.‏ 18  שְׂאִי עֵינַיִךְ סָבִיב וּרְאִי.‏ כֻּלָּם נִקְבָּצִים.‏+ הֵם בָּאִים אֵלַיִךְ.‏ ‏”‏חַי אֲנִי”‏,‏* מַכְרִיז יְהֹוָה,‏‏”‏אֶת כֻּלָּם תִּלְבְּשִׁי כְּתַכְשִׁיטִים,‏וְתִקְשְׁרִי אוֹתָם עָלַיִךְ כְּכַלָּה.‏ 19  אַף כִּי הָיוּ מְקוֹמוֹתַיִךְ חֲרֵבִים וְשׁוֹמֵמִים וְאַרְצֵךְ הָיְתָה הֲרוּסָה,‏+כָּעֵת תִּהְיֶה הִיא צָרָה מִדַּי לַיּוֹשְׁבִים בָּהּ,‏+וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בָּלְעוּ אוֹתָךְ+ יִהְיוּ רְחוֹקִים.‏+ 20  הַבָּנִים שֶׁנּוֹלְדוּ בָּעֵת שֶׁהָיִית שַׁכּוּלָה יֹאמְרוּ בְּאָזְנַיִךְ,‏‏’‏הַמָּקוֹם הַזֶּה צַר מִדַּי עֲבוּרִי.‏ פַּנִּי לִי מָקוֹם לָשֶׁבֶת כָּאן’‏.‏+ 21  וְתֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ,‏‏’‏מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה,‏שֶׁכֵּן אֲנִי שַׁכּוּלָה וַעֲקָרָה,‏גּוֹלָה וַאֲסִירָה?‏ מִי גִּדֵּל אֶת אֵלֶּה?‏+ הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי;‏+אִם כֵּן,‏ מֵאַיִן בָּאוּ אֵלֶּה?‏’‏”‏+ 22  כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ‏”‏הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל הָאֻמּוֹת אֶת יָדִי,‏וְאֶל הָעַמִּים אָרִים אֶת הָאוֹת שֶׁלִּי.‏*+ הֵם יָבִיאוּ אֶת בָּנַיִךְ בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם*וְאֶת בְּנוֹתַיִךְ יִשְּׂאוּ עַל כִּתְפֵיהֶם.‏+ 23  מְלָכִים יִהְיוּ אוֹמְנַיִךְ,‏+וְשָׂרוֹתֵיהֶם יִהְיוּ מֵינִיקוֹתַיִךְ.‏ אַפַּיִם אַרְצָה יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ+וְאֶת עֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֲכוּ,‏+וְתֵדְעִי כִּי אֲנִי יְהֹוָה;‏לֹא יֵבוֹשׁוּ קוֹוַי”‏.‏+ 24  הַאִם נִתָּן לָקַחַת מִגִּבּוֹר אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר כְּבָר נִלְכְּדוּ,‏אוֹ הַאִם נִתָּן לְהַצִּיל אֶת שְׁבוּיֵי הֶעָרִיץ?‏ 25  אַךְ כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”‏אֲפִלּוּ שְׁבוּיֵי גִּבּוֹר יִלָּקְחוּ,‏+וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ עַל־יְדֵי הֶעָרִיץ יִנָּצְלוּ.‏+ לְמִתְנַגְּדַיִךְ אָנוֹכִי אֶתְנַגֵּד,‏+וְאֶת בָּנַיִךְ אָנוֹכִי אוֹשִׁיעַ.‏ 26  אֶגְרֹם לַמִּתְעַמְּרִים בָּךְ לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרָם שֶׁלָּהֶם,‏וּכְמוֹ מִיַּיִן מָתוֹק,‏ יִשְׁתַּכְּרוּ מִדָּמָם שֶׁלָּהֶם.‏ וְכָל אָדָם* יֵדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה,‏+מוֹשִׁיעֵךְ+ וְגוֹאֲלֵךְ,‏+גִּבּוֹר יַעֲקֹב”‏.‏*+

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏מבטן”‏.‏
או ”‏דבר חסר ממשות”‏.‏
או ”‏יהוה יעניק לי צדק”‏.‏
או ”‏וגמולי”‏.‏
או ”‏למבוזה בנפש”‏.‏
או ”‏רצון טוב”‏.‏
או אולי ”‏הגבעות החשופות”‏.‏
לשון שבועה.‏
נה״מ,‏ ”‏בְּחֹצֶן”‏,‏ בחיקם.‏
או ”‏ניסי”‏,‏ עמוד המשמש לסימן.‏
נה״מ,‏ ”‏כל בשר”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אביר יעקב”‏.‏