עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

שיחה בנושא מקראי

האם אלוהים אדיש לסבלנו?‏

האם אלוהים אדיש לסבלנו?‏

להלן דוגמה לשיחה שעדי־יהוה מנהלים עם אנשים שהם פוגשים מבית לבית.‏ נדמיין לרגע שעדת־יהוה ששמה מישל מגיעה לביתה של סופיה.‏

למה הוא הרשה שזה יקרה?‏

מישל:‏ שלום,‏ אני מחלקת לכל השכנים את העלון הזה.‏ הוא נקרא התרצה לדעת את האמת?‏ הנה עלון בשבילך.‏

סופיה:‏ זה קשור לדת?‏

מישל:‏ כן,‏ שימי לב לשש השאלות המופיעות בעמוד הראשון.‏ איזו שאלה.‏.‏.‏

סופיה:‏ תראי,‏ את יכולה להפסיק כאן.‏ זה בזבוז זמן לדבר אתי על הנושאים האלה.‏

מישל:‏ אפשר לשאול למה?‏

סופיה:‏ האמת היא שאני לא ממש מאמינה באלוהים.‏

מישל:‏ אני מעריכה את הכנות שלך.‏ האם זו תמיד הייתה ההשקפה שלך?‏

סופיה:‏ לא,‏ פעם הייתי מאוד מאמינה,‏ אבל היום כבר לא כל כך.‏

מישל:‏ אה,‏ הבנתי.‏ דרך אגב,‏ שמי מישל.‏ מה שמך?‏

סופיה:‏ סופיה.‏

מישל:‏ נעים מאוד.‏

סופיה:‏ גם לי.‏

מישל:‏ סופיה,‏ לא באתי כדי לנסות לכפות את האמונה שלי.‏ אבל מעניין אותי לדעת אם יש סיבה כלשהי שגרמה לך לחשוב שאלוהים אולי לא קיים.‏

סופיה:‏ כן.‏ אימא שלי עברה תאונת דרכים לפני 17 שנה.‏

מישל:‏ אני מצטערת לשמוע.‏ היא נפצעה?‏

סופיה:‏ כן.‏ מאז התאונה היא משותקת.‏

מישל:‏ כל כך עצוב לי לשמוע.‏ בטח מאוד קשה לך עם זה.‏

סופיה:‏ זה באמת מאוד קשה.‏ בגלל זה אני שואלת את עצמי:‏ אם אלוהים קיים,‏ למה הוא הרשה שזה יקרה?‏ למה אלוהים נותן לנו לסבול כל כך הרבה?‏

האם זה פסול לשאול למה?‏

מישל:‏ זה ממש טבעי להרגיש ככה ולשאול את השאלות האלה.‏ כשאנחנו סובלים,‏ טבעי שנשאל למה.‏ בעצם,‏ אפילו כמה משרתי אלוהים נאמנים בימי המקרא שאלו שאלות דומות.‏

סופיה:‏ באמת?‏

מישל:‏ כן.‏ האם אני יכולה להראות לך דוגמה לכך מהתנ״ך?‏

סופיה:‏ כן,‏ למה לא.‏

מישל:‏ שימי לב מה שאל הנביא הנאמן חבקוק את אלוהים בספר חבקוק פרק א׳ פסוקים 2 ו־3‏:‏ ”עד אנה,‏ יהוה,‏ שיוועתי,‏ ולא תשמע?‏ אזעק אליך חמס,‏ ולא תושיע?‏ למה תראני אוון?‏” האם השאלות האלה דומות לשאלות שלך?‏

סופיה:‏ אפשר להגיד שכן.‏

מישל:‏ אלוהים לא גער בחבקוק על כך ששאל את השאלות האלה,‏ והוא גם לא אמר לו שהאמונה שלו לא מספיק חזקה.‏

סופיה:‏ מעניין.‏

כואב ליהוה לראות סבל

מישל:‏ המקרא מלמד שאלוהים מודע לסבל שלנו ושאכפת לו מאתנו.‏

סופיה:‏ באמת?‏

מישל:‏ כן.‏ הייתי רוצה להראות לך דוגמה משמות ג׳:‏7.‏ את רוצה לקרוא את הפסוק?‏

סופיה:‏ בסדר.‏ כתוב פה:‏ ”ויאמר יהוה:‏ ’‏ראֹה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים,‏ ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו,‏ כי ידעתי את מכאוביו’‏”.‏

מישל:‏ תודה.‏ לפי הפסוק הזה,‏ האם אלוהים מודע לסבלם של משרתיו?‏

סופיה:‏ נראה שכן.‏

מישל:‏ והוא לא רק מודע לסבלם.‏ שימי לב שאלוהים אומר כאן שהוא ’‏רואה,‏ שומע ויודע את מכאוביו של עמו’‏.‏ האם אלה מילים של אל קר ומרוחק?‏

סופיה:‏ לא.‏

מישל:‏ אבל נכון שיש הבדל גדול בין מישהו שרק שם לב לכאב של האחר לבין מישהו שהכאב של האחר נוגע ללבו?‏

סופיה:‏ נכון.‏

מישל:‏ אני רוצה להראות לך פסוק נוסף בנושא הזה.‏ גם הוא מתייחס לתקופה שבה עם אלוהים סבל.‏ בואי נקרא בישעיהו ס״ג:‏9‏.‏ בחלק הראשון של הפסוק כתוב:‏ ”בכל צרתם לו צר”.‏ מה דעתך,‏ האם הסבל של העם השפיע על אלוהים?‏

סופיה:‏ אני חושבת שכן.‏

מישל:‏ האמת היא,‏ סופיה,‏ שלאלוהים מאוד אכפת מאתנו,‏ וקשה לו לראות אותנו סובלים.‏ כשכואב לנו,‏ גם לו כואב.‏

מדוע הוא אינו מתערב?‏

מישל:‏ יש עוד נקודה שהייתי רוצה לחלוק אתך לפני שאלך.‏

סופיה:‏ בסדר.‏

מישל:‏ רציתי להראות לך מה כתוב במקרא בירמיהו י׳:‏12 לגבי כוחו של אלוהים.‏ תרצי לקרוא?‏

סופיה:‏ אין בעיה.‏ כתוב:‏ ”עושה ארץ בכוחו,‏ מכין תבל בחוכמתו,‏ ובתבונתו נטה שמיים”.‏

מישל:‏ תודה.‏ בואי נחשוב רגע על הפסוק הזה.‏ ודאי תסכימי אתי שאלוהים היה צריך הרבה כוח כדי לברוא את היקום האדיר ואת כל מה שבתוכו.‏

סופיה:‏ כן,‏ אין ספק.‏

מישל:‏ אם היה בכוחו של אלוהים לברוא את כל מה שאנחנו רואים סביבנו,‏ האם זה לא הגיוני להסיק שיש לו כוח לשלוט בבריאה שלו?‏

סופיה:‏ כן,‏ זה הגיוני.‏

מישל:‏ תחשבי למשל על אימא שלך.‏ למה קשה לך לראות אותה סובלת?‏

סופיה:‏ כי אני אוהבת אותה.‏ היא אימא שלי.‏

מישל:‏ ואם היה לך הכוח לרפא אותה עוד היום,‏ היית עושה את זה?‏

סופיה:‏ בטח.‏

מישל:‏ נחשוב לרגע מה זה אומר.‏ המקרא מלמד שאלוהים מבחין בסבל שלנו,‏ שהוא כואב את כאבנו ושיש לו כוח אדיר.‏ האם את יכולה לתאר לעצמך כמה שליטה עצמית הוא ודאי צריך כדי לא להתערב ולשים מייד סוף לסבלנו?‏

סופיה:‏ אף פעם לא חשבתי על זה ככה.‏

מישל:‏ האם יכול להיות שיש סיבה טובה לכך שהוא עדיין לא התערב כדי לשים קץ לבעיות שלנו?‏ *

סופיה:‏ טוב,‏ יכול להיות שכן.‏

מישל:‏ אני שומעת שיש לך טלפון.‏

אולי אני אחזור בהזדמנות אחרת ונוכל להמשיך לדבר על הנושא הזה.‏

סופיה:‏ תודה,‏ אני אשמח.‏ *

האם יש נושא מקראי מסוים שיש לך שאלות לגביו?‏ האם היית מעוניין לדעת יותר על אמונתם של עדי־יהוה או על מנהגיהם הדתיים?‏ אם כן,‏ אל תהסס לשאול אותם.‏ עדי־יהוה ישמחו לשוחח אתך על נושאים אלה.‏

^ 61 ס׳ למידע נוסף ראה פרק 11 בספר מה באמת מלמד המקרא?‏ שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.‏

^ 65 ס׳ בעתיד יתפרסם מאמר נוסף במדור זה שיסביר מדוע אלוהים מרשה לסבל להתקיים.‏