אנשים הופכים לחסרי בית מסיבות שונות. בדומה לג’ו, חלקם חווים טרגדיות אישיות. בדומה למרטין, יש שבוחרים לפרוש מהחיים ”הנורמאליים” הנתפסים בעיניהם כחיי שגרה חסרי משמעות. אחרים נותרים חסרי בית בשל עוני, אסונות טבע, אלימות במשפחה, שימוש בסמים, צריכה מופרזת של אלכוהול, מחלת נפש, מחסור בדיור בר־השגה או אובדן עבודה.‏

בעבר חשבו שתופעת מחוסרי הבית קיימת רק במדינות מתפתחות, באזורים מוכי מלחמה או במדינות הנמצאות בשפל כלכלי, אך תופעה זו ”מתבררת כבעיה חברתית משמעותית במרבית המדינות המפותחות”, אומר פול טורו, פרופסור לפסיכולוגיה.‏ * גורמים נוספים התורמים להחרפת המצב הם: מדיניות הממשלה לגבי מתן סיוע למשפחות בעלות הכנסה נמוכה ופערים הולכים וגדלים בהכנסות התושבים.‏

רבים חרדים ממה שיביא עמו המחר. אך יש שהצליחו להפחית את דאגותיהם על־ידי כך שלמדו מה כתוב במקרא לגבי העתיד — נושא שנבחן בהמשך  המאמר. המקרא גם יכול לסייע לנו כבר כיום מכיוון שהוא מכיל עקרונות נבונים התורמים לביטחוננו הכלכלי וליציבותנו הרגשית, כפי שגילו ג’ו ומרטין מניסיונם האישי.‏

‏”הבחנתי שג’ו הוא אדם נבון, מנומס ועניו”, סיפרה סינדי, אשר ראתה אותו לעיתים תכופות בספרייה שבה עבדה. מאחר שסינדי היא אחת מעדי־יהוה, היא נתנה לו את כתבי העת המצפה ועורו! והזמינה אותו לאסיפות קהילתה. שם נהגו בו בטוב לב ובכבוד, והוא התחיל לנכוח בקביעות באסיפות. הוא גם הסכים לקבל שיעורי מקרא אישיים מאחד מחברי הקהילה.‏

ג’ו מצא נחמה רבה בדברים שלמד והחל ליישם את עקרונות המקרא. לשם כך היה עליו לערוך שינויים כבירים בחייו. למשל, הוא למד שהחיים הם מתנה מאלוהים, ושעלינו לרחוש להם כבוד. נוסף על כך, הוא למד שעישון מטמא את הגוף (‏תהלים ל”ו:10‏). הבנה זו והעיקרון בקורינתים ב’. ז’:1‏: ”נטהר את עצמנו מכל טומאת בשר”, סייעו לו להפסיק לעשן. החלטתו של ג’ו לא רק תרמה לו מבחינה בריאותית אלא גם מבחינה כלכלית.‏

לאחר שג’ו הפנים את ההנחיה המקראית לפיה עלינו לעשות את מיטבנו כדי לדאוג לצרכינו החומריים, הוא החל לחפש עבודה * (‏תסלוניקים א’. ד’:11, 12‏). ”אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו”, נאמר בקהלת ב’:24‏. אדם המתפרנס ביושר שומר על כבודו העצמי, והדבר תורם לשמחתו. כך גם מתאפשר לו לעזור למי ששרויים בצורך (‏אפסים ד’:28‏).‏

בראותם את מאמציו הכנים של ג’ו, ”חברי הקהילה אימצו אותו אל חיקם”, אמרה סינדי, ו”כמה מהם עזרו לו למלא טפסים כדי לקבל מקום מגורים ראוי וזכויות אחרות שהוא זכאי להן”. ג’ו המשיך להתקדם ולבסוף נטבל כאחד מעדי־יהוה. כיום הוא יכול לדבר מניסיונו כשהוא מעודד אחרים לרכוש את החוכמה המצויה במקרא, חוכמה שמקורה באלוהים (‏משלי ג’:13, 14‏).‏

בגיל 20 החל מרטין לחפש אחר משמעות החיים. ”בחנתי דתות ופילוסופיות שונות והשתמשתי בסמים”, הוא אמר. ”ניסיתי למלא את הריקנות שבי, אך לשווא”. מרטין חי בקליפורניה לזמן מה, ואחרי כן עבר להוואי. הוא נזכר: ”חשבתי שהגעתי לגן עדן”. אך הנופים המרהיבים לא מילאו את החלל שבקרבו. ”שקעתי בדיכאון עמוק”, הוא סיפר, ”ואפילו שקלתי להתאבד”. בנקודה זו בחייו התחנן לאלוהים בבכי מר: ”אם אתה קיים, בבקשה תעזור לי למצוא אותך”.‏

מרטין נזכר שקודם לכן הבחין בשלט שכתוב עליו ”‏אולם המלכות של עדי־יהוה‏”. הוא החליט להגיע לאחת האסיפות המתקיימות שם. ”היה לי שיער ארוך וזקן, ולא החלפתי בגדים במשך חודשים”, הוא ציין. ”בכל זאת קיבלו את פניי בחום”. מרטין הסכים לקבל שיעורי מקרא אישיים‏. הוא נהג ללכת דרך קבע מ”ביתו” על החוף לכיכר העיר כדי ללמוד את המקרא.‏

 סוף כל סוף קיבל מרטין תשובות מספקות לשאלותיו. כתוצאה מכך הוא התגבר על הדיכאון שלו וחווה את השמחה שעליה דיבר ישוע באמרו: ”אשרי המשוועים לדברים רוחניים” (‏מתי ה’:3‏).‏

עד מהרה ניתן היה להבחין בשינויים שחלו במרטין בזכות השקפת חייו החדשה. הוא יישם את אותם העקרונות המקראיים שסייעו לג’ו להחזיר את השליטה לחייו. מרטין החל להקפיד על הופעתו החיצונית, ובעזרתם של עדי־יהוה מצא עבודה ומקום מגורים. ”בעבר כולם הכירו אותי בתור ההומלס בכיכר”, אמר, ”בגלל זה האנשים באזור נדהמו מהשינויים שחוללתי בחיי”.‏

לאחר זמן מה חזר מרטין לארגנטינה, ושם נטבל כאחד מעדי־יהוה. כיום הוא מוקיר את הזכות לעזור לאחרים להרוות את צימאונם הרוחני ולמצוא תשובות לשאלות החשובות של החיים.‏

ירמיהו, משרת אלוהים נאמן מימי קדם, חי בזמנים קשים ביותר. אויב אכזר פלש למולדתו, הגלה רבים מבני עמו והפך אותם לעבדים (‏איכה א’:3‏). ירמיהו אומנם לא הוגלה מארצו, אך הוא איבד כמעט את כל רכושו. במר יגונו התפלל לאלוהים: ”זכור עוניי ומרודי” (‏איכה ג’:19‏).‏

חרף סבלו לא שקע ירמיהו בייאוש. מדוע? ראשית, הוא ידע שיהוה לא ייטוש אותו (‏ירמיהו א’:8‏). שנית, הוא למד בשקדנות את  כתבי־הקודש, המנבאים על תקופה שבה העוני והסבל יפנו את מקומם לשלום וביטחון אמיתיים (‏תהלים ל”ז:10, 11‏).‏

התנאים הללו לא יושגו באמצעות מאמצי האדם, אלא באמצעות ממשלה מושלמת — מלכות אלוהים (‏דניאל ז’:13, 14‏). המלך העומד בראש מלכות זו הוא ישוע המשיח. בהיותו עלי אדמות הוא גילה חמלה רבה לעניים (‏לוקס ז’:22; י”ד:13‏). תחת שלטונו ”יפרח... צדיק” ויהיה ”רוב שלום”. הוא ”יציל אביון משווע, ועני ואין עוזר לו. מתוך [מדיכוי] ומחמס [מאלימות] יגאל נפשם” (‏תהלים ע”ב:7,‏ 12,‏ 14‏).‏

מלכות אלוהים עמדה במרכז תורתו של ישוע (‏לוקס ד’:43‏). הוא לימד את מאזיניו להתפלל: ”תבוא מלכותך. ייעשה רצונך כבשמיים כן גם בארץ” (‏מתי ו’:9, 10‏). כיצד ייראו החיים בכדור הארץ כשמלכות אלוהים תהיה בשליטה מלאה? המקרא מעניק לנו הצצה מרגשת לעתיד. לדוגמה, נאמר לגבי נתיניה של מלכות אלוהים:‏

• ”ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פריים. לא יבנו ואחר יֵשב, לא ייטעו ואחר יאכל, ... מעשה ידיהם יבלו בחיריי”, כלומר עושי רצון אלוהים ייהנו ממעשה ידיהם עד תום (‏ישעיהו ס”ה:21, 22‏).‏

• ”וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד; כי פי יהוה צבאות דיבר” (‏מיכה ד’:4‏).‏

תקווה איתנה זו יכולה לרומם את רוחנו בעתות קושי, ועקרונות המקרא יכולים לעזור לנו לחיות כבר עתה חיים מספקים ומלאי משמעות — בדומה לג’ו, מרטין ורבים אחרים. בוראנו, יהוה אלוהים, מעניק לנו הבטחה זו: ”שומע לי ישכון בטח, ושאנן מפחד רעה” (‏משלי א’:33‏). אנו תקווה שגם אתה תיווכח באופן אישי באמיתות המילים הללו!‏