‏”נהגתי לעמוד קרוב לרכבות מהירות שחלפו במנהרה. בזכות פרץ האדרנלין נראה היה כאילו הבעיות שלי נעלמות” (ליאון).‏ *

‏”כשקפצתי למים מצוקים גבוהים ומסוכנים הרגשתי חופשייה לגמרי לכמה שניות. לרוב נהניתי מזה, אבל לפעמים הרגשתי מפוחדת” (לריסה).‏

כמו ליאון ולריסה, צעירים רבים חשים ריגוש כאשר הם בוחנים את הגבולות שלהם – לעתים בדרכים מסוכנות מאוד. האם גם אתה מתפתה לעשות זאת? אם כן, המאמר יכול לעזור לך.‏

החיפוש אחר הריגוש עלול להפוך להתמכרות. אולי תרגיש התרוממות רוח לזמן מה, אבל אחר כך תהיה צמא לריגוש גדול יותר. מרקו, שבדומה לליאון נהג להיכנס למנהרות בהן חולפות רכבות, אומר: ”זה היה מעגל קסמים. הייתי שמח לרגע, אבל אז הייתי זקוק לריגוש נוסף”.‏

ג’סטין, שנהג להחזיק במכוניות נוסעות כדי להחליק במהירות גבוהה, מספר: ”הריגוש שחשתי גרם לי לרצות לעשות זאת שוב. רציתי שאנשים יעריצו אותי, אבל בסופו של דבר הגעתי לבית החולים”.‏

לחץ חברתי עלול לגרום לך להתעלם מההיגיון. צעיר ששמו מארווין אומר: ”החברים שלי לחצו עליי לטפס על בניין גבוה ללא כל תמיכה, ואמרו לי: ’לך על זה! אתה יכול להצליח’. הרגשתי חסר ביטחון לגמרי. גופי רעד כאשר התחלתי לטפס על קיר הבניין”. לריסה, שהוזכרה קודם לכן, אומרת: ”עשיתי מה שכל השאר עשו. פשוט זרמתי אתם”.‏

יש אנשים המשתמשים באינטרנט כדי ליצור לחץ חברתי מסוים. הם מהללים את מי שמחפשים אחר ריגושים וממעיטים בסיכונים הכרוכים בהם. למעשה, חלק מהאתגרים המפורסמים ברשתות חברתיות הופכים לויראליים, ומעניקים הכרה ותשומת לב למי שמחפשים ריגושים.‏

לדוגמה, כמה סרטונים פופולאריים מציגים את הפרקוּר – פעילות הכוללת ריצה, טיפוס או קפיצה שמטרתה לחצות מכשולים (כגון קירות, בתים ומדרגות) במהירות וביעילות ללא כל ציוד בטיחותי. הדבר יכול להוביל אותך לשתי מסקנות  מוטעות: (1) הסיכונים מינימליים. (2) כולם עושים זאת. התוצאה: אתה עלול להתפתות להתנסות בפעילויות הכרוכות בסכנת חיים.‏

ישנן דרכים טובות ובטוחות יותר לבחון את גבולותיך. המקרא מציין: ”ההתאמנות הגופנית מועילה במעט” (‏טימותיאוס א’. ד’:8‏). אך כתבי־הקודש גם מזהירים אותך ”לחיות ביישוב הדעת” (‏טיטוס ב’:12‏). כיצד תוכל לעשות זאת?‏

שקול את הסיכונים. במקרא נאמר: ”כל ערום [פיקח] יעשה בדעת, וכסיל יפרוש איוולת” (‏משלי י”ג:16‏). לפני שתחליט אם להשתתף בפעילות מסוימת, עליך לדעת אילו סיכונים כרוכים בה. שאל את עצמך: ’האם אסכן את חיי או אסתכן בפגיעה חמורה אם אשתתף בפעילות הזאת?’ (‏עיקרון מקראי: משלי י”ד:15‏).‏

בחר חברים המכבדים את מתת החיים. חברים אמיתיים לא יעודדו אותך להסתכן או ינסו לשכנע אותך לעשות משהו שאינך מרגיש בנוח אתו. לריסה אומרת: ”חברים טובים ויציבים עזרו לי לעשות בחירות טובות יותר בנוגע לפעילויות בהן רציתי להשתתף. כאשר בחרתי בחברים אחרים, חיי השתנו” (‏עיקרון מקראי: משלי י”ג:20‏).‏

השתמש בכישוריך מבלי לסכן את חייך. כחלק מתהליך ההתבגרות, עליך ”ללמוד כיצד לקבוע מה הם עקרונותיך וגבולותיך”, נאמר בספר התנהגויות מסוכנות בגיל ההתבגרות ‏(Adolescent Risk Behaviors). תוכל לבחון את גבולותיך בסביבה בטוחה כשאתה משתמש בציוד בטיחותי ואמצעי זהירות מתאימים.‏

טפח כבוד עצמי אמיתי. אנשים יעריכו אותך בזכות הדרך בה אתה עומד באתגרים בחיים האמיתיים, לא בגלל מה שאתה מוכן לעשות בשביל להשיג ריגושים. לריסה אומרת: ”קפיצה מצוקים הייתה רק ההתחלה של תקופה בחיי שהייתה מלאה בהתנהגות של הרס עצמי. היה עדיף אם הייתי לומדת להגיד לא”.‏

השורה התחתונה: במקום לקחת סיכונים מיותרים בחיפוש אחר ריגושים, גלה כושר שיפוט טוב בבחירות שאתה עושה באשר לפעילויות הפנאי שלך (‏עיקרון מקראי: משלי ט”ו:24‏).‏