חתולי הבית ידועים בהרגלי הניקיון שלהם.‏ הם מקדישים כרבע משעות הערות שלהם לטיפוח הפרווה.‏ הם מצליחים לנקות את עצמם ביעילות תודות למבנה המדהים של הלשון שלהם.‏

 נקודות למחשבה:‏ לשון החתול מכוסה ב־290 פפילות (‏papillae)‏ — זיזים זעירים המתעקלים אחורנית.‏ הם קשיחים כמעט כמו ציפורן האדם,‏ ובזכות צורתם המעוקלת הרוק נצמד אליהם מיידית כשהחתול מכניס את לשונו לפיו.‏ כשהחתול מלקק את פרוותו,‏ הפפילות חודרות בין השערות ומפזרות את הרוק על גבי העור.‏

 לשון החתול יכולה להעביר כ־48 מיליליטר רוק אל עורו ופרוותו מדי יום.‏ הרוק מכיל אנזימים המפרקים מזהמים.‏ בנוסף לכך,‏ כשהרוק מתאדה הוא מקרר את גוף החתול,‏ תהליך המסלק קרוב לרבע מהחום שמייצר החתול.‏ זהו מנגנון חיוני מפני שלחתול יש מעט בלוטות זיעה.‏

 כשאחת הפפילות נתפסת בקשר,‏ היא מתיישרת וחודרת עמוק יותר לתוך הפרווה.‏ כתוצאה מכך הלחץ על הקשר גובר משמעותית,‏ ונוצרת פעולת משיכה שמתירה אותו.‏ ייתכן גם שקצות הפפילות ממריצים את פעולות העור בזמן שהחתול מלקק את פרוותו.‏ חוקרים יצרו מברשת ניסיונית המדמה את מאפייני לשון החתול.‏ הם גילו שסירוק במברשת הזו דורש פחות מאמץ מסירוק במברשת רגילה.‏ בנוסף,‏ קל יותר לנקות אותה,‏ והיא גם מתירה קשרים.‏ החוקרים סבורים שבהשראת לשון החתול ניתן יהיה לפתח שיטות יעילות יותר לניקוי משטחים שעירים ועתירי קשרים,‏ ולמצוא דרכים משופרות למרוח משחות או תכשירים רפואיים על עור המכוסה שיער.‏

 מה דעתך?‏ האם לשון החתול התפתחה בתהליך אבולוציוני?‏ או האם היא מהווה הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?‏